יום רביעי, 14 במרץ 2012

על טל ועל מטר - כי שם נגעל מגן משתמטים

דן אלון פובליציסט | תגובות
על טל ועל מטר - כי שם נגעל מגן משתמטים
ישי. מכה שוב [צילום: פלאש 90]

"הפסדנו במלחמת לבנון השנייה כי צה"ל לא סמך על אלוהים"
עידן יוסף
השר אלי ישי, שהיה חבר בקבינט בתקופת המלחמה, אמר כי הצבא ניצח במלחמת ששת הימים משום שלא נשען על כוחו ועוצם ידו, אלא נשא עיניו לשמיים
לרשימה המלאה

ישי: מתנצל, אבל לא על מה שאמרתי
עידן יוסף
מביע צער על הפגיעה במשפחות שכולות, אך מאשים את התקשורת בסילוף דבריו והוצאתם מהקשרם * אלעזר שטרן: "טמטום"
לרשימה המלאה

הבחירות בפתח, ואלי ישי מכה שוב. אחרי אירועי אסון הכרמל, ואחרי ראשי הרשויות המקומיות, הגיע תורם של מי שתורתם אומנותם. מש"ק הדת הצה"לי, מי שהיה בזמן מלחמת לבנון 2 חבר הקבינט, מספק לנו הסבר מאיר-עיניים על הסיבות לכשלים במלחמה ההיא. ברק, שפתח את הדלת עם חוק "טל", שהחל במהרה להמטיר עלינו גשם זלעפות של משתמטים המתחמקים מאוהל המחנה הצבאי לכיוונה של "אוהלה של תורה", מספק גרסה מודרנית לפסוק: "אל טל ואל מטר"

▪ ▪ ▪
אלי ישי – מלחמת לבנון השנייה

שוב פרץ אתמול אלי ישי אל התודעה הציבורית, לאחר שכבר כילה את מרצו בעניין האסון בכרמל, ולאחר שכבר כפה עצמו על ראשי הרשויות המקומיות וחלב מהן תקציבים לטובת ציבור המצביעים שלו, והפעם על "הכוונת" של מש"ק דת אלי ישי: צה"ל.

וליתר דיוק, פרשנות מנקודת מבטו של מש"ק דת לגבי הסיבות בעטיין הסתבך צה"ל במלחמת לבנון השנייה (במהלכה, להזכיר לכולנו, כיהן השר ישי כחבר הקבינט).

לדידו של מי שהקריירה הצבאית המפוארת שלו הביאה אותו לתפקיד כמש"ק הדת צה"לי, ההבדל בין ההצלחה של מלחמת ששת-הימים והכשל של מלחמת לבנון השנייה, הוא ההבדל בין ההסתמכות על כוחו ועוצמתו של צה"ל, לעומת ההסתמכות על "בורא עולם". וכך, בעיני מש"ק הדת הצה"לי, בעוד שבמלחמת ששת-הימים כל חייל נשא עיניו לבורא עולם, הרי שבמלחמת לבנון השנייה חטאנו בכך שהסתמכנו על כוחו ועוצמתו של צה"ל.

יהיה מעניין לשמוע את הסברו המלומד של מש"ק הדת הצה"לי שהפך ברבות הימים לשר בממשלת ישראל וחבר הקבינט, לנתון העובדתי המצביע על כך שבזמן מלחמת ששת-הימים היו רק כ-2% מסך מחזורי הגיוס פטורים מגיוס בתירוץ של "תורתם אומנותם", בעוד שבזמן מלחמת לבנון השנייה כבר טיפס שיעור המשתמטים האלה פי 10 (!), ובזמן מלחמת לבנון השנייה חיממו כמעט 45,000 אברכים את ספסלי הישיבות, בזמן שהמגויסים להגנת המשתמטים התחממו באש המלחמה בחזית.

אהוד ברק – חוק טל – וועדת טל (פטור לתלמידי ישיבות)

עם זכיית ישראל-אחת בבחירות של שנת 1999, ועם היבחרו של אהוד ברק לראשות הממשלה, הקים ברק את ועדת טל, בראשות השופט בדימוס צבי טל, ובהשתתפות פוליטיקאים, רבנים, אנשי משפט וקציני צה"ל בכירים בדימוס.

הוועדה מונתה לאחר שבג"צ קבע כי אין בסמכות שר הביטחון לפטור בהסדר גורף את תלמידי הישיבות משירות צבאי (זה אותו הבג"צ שהלאומנים ובעלי בריתם הדתיים עושים כל מאמץ להדיר אותו ממסגרת האמון הציבורי, ואין פלא).

אהוד ברק, והפעם כפוליטיקאי, עושה את מעשה הפוליטיקאי הקלאסי ומקים "ועדה". הוועדה קיבלה את המשימה לקבוע ולעגן בחוק את הסדר הפטור לתלמידי הישיבות, ואכן כך עשתה.

אוהל צבאי מול "אוהלה של תורה"

מטרות הוועדה, כפי שנכתבו בכתב מינויה, היו:

  • למצוא את הדרך הראויה בחקיקה אשר מכוחה יהיה שר הביטחון רשאי לפטור משירות ביטחון, לנסח את הצעת החוק.

  • הפטור או הדחייה יוכלו לחול על בני ישיבות ללא הגבלה על מספרם הואיל וכלל אין כוונה למנוע מבני ישיבות להמשיך בלימודיהם.

  • לבחון ולהמליץ על היבטים של הסוגייה, כגון פיתוח מסלולים ומסגרות לחלק מבני הציבור החרדי. בכלל זה תיתכן הורדת גיל הפטור, הכשרה צבאית מינימלית, והסדרים מיוחדים, תוך התחשבות בצה"ל ובצרכיו.

אין להתפלא על תוצאות מעשי הוועדה כיום, על מספרם המאמיר של תלמידי הישיבות המחממים את מושבי הישיבות (בזמן שכלל הצעירים הישראלים מחויבים על-פי חוק להתחמם באוהלי שדה), ובוודאי שאין להתפלא על אמירותיו של מש"ק הדת שהפך ברבות הימים לשר, ואף לחבר הקבינט בזמן מלחמת לבנון השנייה – על כי הבעייתיות במלחמת לבנון השנייה נבעה בכלל מחוסר אמונה של הלוחמים בבורא עולם.

השופט אשר גרוניס – נשיא העליון הבא

חרדת הישראליות הכללית מהתחרדות המערכת הפוליטית, וממגמות התחרדנות באוהלה של תורה, פוגשת את הציבוריות הישראלית בכל אשר תפנה, ואינה עוד חלק מן הקונפליקט שבין דת ומדינה בלבד.

המערכה על דמותה של מערכת המשפט הישראלית, עלתה שלב והבשילה לכדי מאבק על עליונות דין-תורה על פני חוקי המדינה, גם באמצעות תופעות כלליות של הדרת נשים, וגם בתוככי צה"ל בעניין "שירת נשים", ואף בנסיונות חקיקה שנועדו לקבע את דין הרב בעדיפות על פקודת המפקד הצבאי.

ובהקשר זה, כדאי לשים לב לעמדת מי שעתיד להיות בקרוב נשיא ביהמ"ש העליון, השופט אשר גרוניס, אשר קבע בדיון על דחיית העתירות נגד חוק טל (עתירות שהוגשו בטענה שהחוק סותר את עיקרון השוויון בפני החוק), כי אל לו לביהמ"ש להתערב בחקיקת הכנסת כאשר החוק אינו פוגע במיעוט. לדידו של השופט גרוניס, כל עוד החוק פוגע ברוב (ולא במיעוט), אל לביהמ"ש להתערב, משום שעל הרוב לדאוג לעצמו. השופט גרוניס לא מצא לנכון לשקול את עיקרון השוויון הכללי בפני החוק, ולא מצא לנכון לעגן עיקרון זה אל מול המחוקק. סימן לבאות?

שמואל ב', פרק א', פסוק 21 - אל טל ואל מטר

הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם, וּשְׂדֵי תְרוּמֹת, כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים, מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן. הפסוק הוא קללה שמקלל דוד את הרי הגלבוע, לאחר שבקרב שנערך שם נגד הפלשתים, קיפדו את חייהם המלך ובניו.

הקללה שמטיל דוד על הרי הגלבוע היא "אל טל ואל מטר", ומשמעה שלא ירד עליכם גשם, שתהיו מתים ולא פוריים, שלא יהיו שדותיכם מניבים תרומות לבית המקדש, כי שם חולל מגן שאול המלך היות שלא נמשח בשמן.

אל טל ואל מטר מקבל משנה-משמעות בעניינו של השר ישי וההסתמכות החרדית על חוק טל. טפטופי הטל של הפטורים לבטלני הישיבות הפכו למטר, והמטר הפך עם השנים לגשם זלעפות.

ודווקא הגשם הזה הפך את הארץ הזו לארץ שבה מתרבים הפחדנים (ולא הגיבורים), ולארץ שבה שדות התרומות פוריים עד מאוד, קופות הגמ"חים כבר משמשות את מי שמתקראים בכוונה תחילה "פלשתים" מתוך כוונה להדגיש את אנטי-ציונותם, ודווקא המבול הזה של "גשמי טל" הוא שהופך את פריון הארץ דליל יותר כאשר פחות ופחות מבניה משתלבים בחיי ההגנה והבניין הכלכלי, ויותר מבניה סמוכים על שולחנה ומפנים עורף למשרתיה הנאמנים.

אל טל ואל מטר, כי שם נגעל מגן משתמטים.