| דן אלון | פובליציסט | תגובות |
| אופיופוליזם להמונים |
כמה פעמים ספרת עד עשר ושום דבר לא קרה? כמה פעמים העמדת פני אינטליגנט ועיינת בעיתון הארץ? כמה פעמים קראת הארץ וחשבת שאתה קורא את המקור? העושה מעשה זמרי ומבקש שכר כהארץ? כמה שקלים מתוך המנוי שלך משמשים את הארץ כדי לקרוא ולשכתב עבורך תחקירים עיתונאיים אמיתיים של News1? כמה?
▪ ▪ ▪
בשיעורי אזרחות מלמדים אותנו על הפרדת רשויות ועל שלטון החוק, על מהותו של ממשל ועל הדרך שבה מתנהלת ציבוריות פוליטית, וממש כמו בכל לימודים, בין בבית הספר ובין באוניברסיטה, את מה שאנו באמת צריכים לדעת - איש לא יספר לנו, נצטרך לגלות את זה לבד. וכך פולטות מערכות ה"חינוך", תלמידים עשירים במידע ועניים בידע, מלאי אינפורמציה ודלי ריאליזציה. החיים עוברים על ידנו מבלי משים, וסף הערנות שלנו נמוך משל חתול-רחוב, שמר גורלו הפגיש אותו זה עתה פגש עם רכב חולף ביעף, שהרי את כל מה שאנחנו צריכים לדעת אנחנו כבר יודעים, הנה, יש לנו תעודה על הקיר, הלימודים הכינו אותנו אל החיים. אז זהו, שלא. בוקר טוב, והרי החדשות, גם בעיניים פקוחות אפשר לישון. הרופאים למשל גילו כבר שגם אחרי 7 שנות לימוד, ועוד כמה שנות התמחות, הם אולי כבר יכולים להציל חיי אדם, אבל הם עדיין טירונים בחיים שלהם עצמם, וכל תחמן קטן יכול למכור ו/או לשעבד את הקריירה שלהם למשך 10 שנים קדימה בעבור נזיד עדשים. האזרחים למשל כבר גילו שגם אחרי מערכת בחירות סוערת, שבה כל פוליטיקאי מכר להם רפרטואר עשיר של עשייה ציבורית ומגילת ערכי מוסר אישיים שלא הייתה מביישת שום חסיד אומות עולם, מיד לאחר שהסתיימו הבחירות הם לא יכולים להשיג אותו בשום מקום חוץ מאשר על המרקע (וגם אז זה בדרך כלל לצד איזה טייקון בחתונה). גם דיירי האוהלים עתידים לגלות בקרוב את השיעור האמיתי של מהפכות חברתיות, במסגרתו הקריאה שלהם "העם, רוצה, כל מני דברים", משמשת קבוצת צעירים הפועלת בשמם על-מנת להרחיב את היריעה הדמוקרטית באופן ששמיכת המשאבים תכסה גם את דיירי האוהלים ואת זכאותם לשיתוף במשחק הדמוקרטי, אבל הפעילות היא מאוד לא דמוקרטית ויהיה מעניין לראות מי יישאר בסוף באוהל ומי יקבל וילה & וולבו בפרויקט הבא של Dead-sea & sun של איזה איל נדל"ן מקורב לשתדלן. ועוד כהנה וכהנה התפכחויות, בתהליך איטי, ארוך וכואב של התעוררות מאשליית התיאוריה של החיים בדרך אל ההתמחות בפרקטיקה של החיות (חיות בשורוק או בקובוץ, לך תדע כבר...) מעשי זמרי ושכר כפנחס ומעשי הארץ ושכר כ-News1 המקורות יודעים לספר על האזהרה של המלך ינאי מפני הצבועים, וכך נאמר: "אל תתיראי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מן הצבועים העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס". המקור לביטוי הוא מעשה זמרי והתיקון של פנחס (ספר במדבר, פרק כ"ה), אולם לעניינו כאן אין צורך למקור מלבד הקישור שעושה המלך ינאי (תלמוד בבלי סוטה כ"ב), והוא הקישור אל הצביעות, אל העמדת הפנים, אותה המגפה של עמדת הפנים השורה בין בני האדם וגורמת לנחירה תוך ערנות ולשינה בעיניים פקוחות של הציבור. על-אף שהדין מעמיד לרשותנו הגנה מדיני הנזיקין כנגד מעשי גניבת דעת, גניבת עין, לצד זכות הקניין של הגנה על זכויות יוצרים וקניין רוחני, מרבית העוולות נמצאות בתחומים שלא ניתן להחיל עליהם חקיקה או הגנה מן הצדק, שכן ספר החוקים שיצטרך לסגור כל פרצה של חוסר יושר ומוסר יהיה ארוך מדברי ימי הגלות. בזמן שיואב יצחק חשף באתר News1 פרשיות שונות הקשורות בשופט העליון יורם דנציגר, ובזמן שחשדות החלו לצוץ מכל עבר לגבי מהות וטיב הקשרים שבין דנציגר למר לחיאני, ובין שניהם ללקוח אחר של דנציגר "בנק איגוד", מילאו יתר העיתונאים פיהם מים, והתבוננו בפרשה מרחוק. הבוקר פרסם עיתון הארץ "סקופ", וניסה למכור לציבור את החשיפה של News1. אין רע בשינה בעיניים פקוחות, ולפעמים כשאני צופה בנעשה סביבי אני מייחל שיום אחד אלמד גם אני את האיכות הזו שמקילה על החיים ומסדירה את העיכול, ומותר לעיתון, כאחד האדם, לא לקיים עיתונות חוקרת ולא להסתבך עם מפרסמים ועם אליטות ועם יתר מני מרעין בישין. אבל יש רע בגניבה, ויש רע כפול בהעמדת פנים של "עיתונות חוקרת וחושפת", בעת שהחשיפה העיקרית של הארץ בפרשה זו היא חשיפת מבושיו כזמרי המבקש שכר כפנחס. | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||
